בתחילת של הבעש"ט הוא עסק בריפוי מחלות גוף ונפש באמצעות שיטות ריפוי עממיות (כגון,צמחי מרפא או הקזת דם) ובעזרת קמעות וסגולות.אך שלא כמו בעלי השם האחרים ייחודו של בעל השם טוב הוא כוחות נפש יוצאי דופן,סוג של כוחות נבואיים,לצד "ודאות פנימית" שכל אלו הוענקו לו כמי שנועד לפעול למען הכלל הישראלי.
צירוף זה של יכולות יוצאות דופן ותודעת שליחות הניבו את אחד החידושים בתורתו של הבעש"ט: עיצוב דמות המנהיג החדש בישראל - דמות הצדיק החסידי שייעודו הנהגת הציבור והוא בבחינת "צדיק יסוד עולם" האמור לתווך בין העם לאלוהיו,לפעול למען עם ישראל גם בעולמות העליונים ולשמש כמורה דרך עבודות ה'.
חידוש זה בלט על רקע הלכי הרוח של התקופה: בתחילת המאה ה- 18 ובעקבות ההמשכיות השבתאית היו תופעות נפוצות של התבודדות,שעמדו בניגוד לתפיסתו של בעל השם טוב.הבעש"ט פעל למען כלל הציבור,גם במיור הארצי חברתי.הבעש"ט לא הפיץ את תורתו,הוא שיתף אך ורק את החוג המצומצם של תלמידיו ומקורביו והם הפיצו את הדברים בשמו והביאו לפרסומו.
קארין, למדתי מהפוסט שלך שהבלוג שלך עוסק בבעל שם טוב, ךמדתי מהפוסט שלך את ייחודו של הבעל שם טוב משאר בעלי השםף למדתי שהבעל שם טוב פעל למען כלל הציבור ושהוא לא הפיץ את תורתו.
השבמחק