החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית, שהתעוררה באמצע המאה ה-18.מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב ותלמידו,המגיד ממזריטש היה זה שהפיץ אותה לכל רחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה וממוסדת. החסידות מתאפיינת בשאיפה לדבקות באל,עבודת האל בשמחה,אהבת ישראל והקישור אל הצדיק.בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות בעיקר בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים. החסידות העבירה את מרכז הכובד של החיים היהודיים מן הקהילה אל העדה החסידית.החסיד לא השתייך לקהילה המתגוררת ביישוב מסוים ובראשה רב, אלא נמנה עם עדה חסידית שבראה עמד הצדיק, הרבי. בין שייכות לקהילה לבין שייכות לעדה החסידית היה הבדל: הקהילה הייתה ארגון מקומי - חבריה היו יהודים שהתגוררו באותו יישוב ונושאי התפקידים בתוכה, ובהם גם הרב, נבחרו לתפקידם, ואילו העדה החסידית השתרעה על איזור גיאוגרפי רחב, והצדיק שעמד בראשו זכה למעמדו בזכות הכריזמה שלו והידע שלו, ומאוחר יותר בהשפעת ייחוסו המשפחתי.
באמצע המאה ה-17 חלו מספר תהליכים מקבילים ביהדות מזרח אירופה:
- היחלשות השלטון המרכזי - ממלכת פולין הגדולה, ששלטה על שטחים נרחבים מליטא ואוקראינה, החלה להיחלש, והמצב הביטחוני והכלכלי בה הידרדר מאוד. בהמשך, התפורר השלטון המרכזי בממלכה ובעקבות זאת חולקו השטחים באוקראינה, ופודוליה עברה לשלטון הע'ותמנים.
- תחושת חוסר ביטחון פיזי אצל היהודים - המשבר הראשון התבטא בפוגרומים דוגמת גזרות ת"ח ת"ט, שבמהלכן פלשו הקוזאקים לפולין ופגעו בראש ובראשונה ביהודיה. השינויים המדיניים לוו באנטישמיות גוברת מצד השלטון הפולני והאצילים שהגבילו את העיסוקים המותרים ליהודים.
- בעיות כלכליות - האיחוד הפולני-ליטאי היה דרך מסחר בה הובלו סחורות מהמזרח למערב, עם התפתחות התובלה הימית ירדה הכדאיות של ההובלה היבשתית ושיירות המסחר התמעטו. מכאן קופחה פרנסתם של היהודים, שחלק ניכר מהם התפרנסו מתיווך מסחרי ומסחר. בעקבות כך התגברו מאוד קשיי החיים והפרנסה.
- משבר הלכתי - האפשרות ללמד תורה התמעטה מאוד. בראשית המאה ה-18 נוצר ניכור גדול בחברה היהודית בין קבוצה קטנה יחסית של חכמים שהיו בקיאים בתורה, ובין פשוטי העם, שלא הייתה להם כמעט אפשרות ללמוד וידיעתם בתורה הייתה בסיסית ושטחית. בתקופה זו, כמעט ולא הייתה הנהגה יהודית מרכזית במזרח אירופה.
- חיפוש רוחני - היו בין לומדי התורה שחשו כי חייהם סובבים סביב שכלתנות יבשה, והתעורר בהם צימאון לרוחניות שתמלא את הנפש. הם חיפשו את מבוקשם בתורת הקבלה והמוסר, ולא באו על סיפוקם.
- כתות משיחיות - המצב הקשה גרם ליהודים רבים להצטרף לתנועות וכתות שהבטיחו גאולה קרובה, החל בשבתי צבי וכלה ביעקוב פרנק. תנועות אלו קרסו והותירו את מאמיניהן במפח נפש קשה.
- משבר הנהגתי - פירוק ועד ארבע הארצות על ידי השלטון הפולני.
הצורך הנפשי בתקווה לגאולה והתסיסה הרוחנית המשיכו להתקיים.
